#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היאך אנו מתפללים ערבית וקוראים קר""ש לפני צאה""כ. 3 [3 לענין קר""ש, ו2 לענין תפלה]."	"לרש""י יוצאים בפרשה ראשונה של קר""ש שקורא על מטתו. והק' תוס' כמה קושיות.<br>לר""ת ור""י יוצאים בקר""ש שבתפלה. לר""ת דקיי""ל כר' יהודה שמפלג המנחה הוא זמן ערבית.<br>והק' תוס' שמתפללים מנחה והוא תרתי דסתרי. [ועי' רא""ש שתי' שבתפלה הקילו].<br>לר""י הוא כשיטות שזמן קר""ש משעה שקדש היום, וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב דהיינו סעודת ע""ש, והיא היתה מבעוד יום ומאותה שעה הוי זמן תפלה. [העולה- לר""ת זמן תפלה משפיע על זמן קר""ש, ולר""י מבואר להיפך. מיהו ייתכן שבעיקר הדבר ללמוד זה מזה שניהם מודים]."	ברכות ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חמשת הזמנים המוזכרים בגמ' לתחילת זמן קר""ש. [וסדרם. ועוד א' בתוס']."	"<font color=""#080000"">[לפי הסדר]- 1. משעה שהכהנים 
טובלים&amp; [לפני ביהשמ""ש דר' יוסי].<br>2. משקידש היום [תחי' ביהשמ""ש. א.ה. אם הוא 
ביהשמ""ש דר' יהודה הוא לפני הנ""ל, וצ""ת].<br>3. מצאת הכוכבים.<br>4. משעה שהעני נכנס 
לאכול פתו. [שאין לו נר להדליק בסעודתו. רש""י. וזה אחרי צאה""כ].<br>5. משעה שרוב 
בני אדם נכנסין להסב. [ופי' רש""י אית דאמרי בימות החול, ואית דאמרי בשבתות. -וכך 
אי' בבריי' לעיל. ולמפרשים כאן&nbsp;בימות החול א""כ יש ו' שיעורים].<br>ב] עי' רש""י 
ובהג' עליו, דרוב בני אדם נכנסים להסב הוא&nbsp;הזמן האחרון. ובתוס' בע""א בסוה""ד מבואר 
שהוא לפני צאה""כ, ודלא כרש""י.<br>ועי' שם עוד דעת ר""ת שמפלג המנחה לר' 
יהודה.<br>[סיכום- ביהשמ""ש, ב' בתרומה, וב' באכילה].</font>"	ברכות ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר' מאיר אומר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן. לאיזה מ""ד אי אפשר לומר כך. [ומה דעת ר""מ]."	"אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים [פי' רש""י ואינו זמן שכיבה].<br>ור""מ כר' יוסי שביהשמ""ש הוא כהרף עין לפני צאה""כ."	ברכות ב:		
